<h1>סימני התרומה לסימן קנ"ד</h1>
<h2>דף כח.</h2>
אמר רב יהודה אמר רב גב היד וגב הרגל ומכה של חלל מחללין עליה שבת לפי שהן סכנה. וא' שמואל האי פדעתא. פי' מכת חרב סכנתא היא ומחללין עליה שבת. א"כ גב היד וגב הרגל דקאמר לעיל היינו חולי שעלה שם מאיליו. דאי מחמת סכין היינו פדעתא ואפי' בשאר דוכתי. רב יהודה שרא למכחל עינא בשבתא. ואפי' משחק סמנין ואייתינהו דרך רשות הרבים מותר כדדרש מר שמואל עין שמרדה מותר לכחלה בשבת. מאי טעמא שורייני דעינא בלבא תלי'. כגון מאי אמר רב יהודה כגון רירא ודייצא דמא ודמעת' קרחא ותחלת אוכלא לאפוקי סוף אוכלא. סוף החולי שכבר נתרפא קצת. ופצוחי עינא להאיר עין זה אסור לעשות בשבת. וכי האי גוונא אמרי' פ"ק דשבת היכא שאין בו סכנה נותן אדם קילור בעין מע"ש ואספלנית ע"ג מכה מע"ש ומתרפאין והולכין כל השבת כולה. אבל בשבת אסור ליתן. ובפ' שמנה שרצים דא' שמואל שורה אדם קילורין מע"ש ונותנו בשבת בעין. היינו על גבי העין דווקא. והיינו דקא' התם מעמץ ופתח אסור שגורם בידים שהקילור נכנס בעינו ע"י מעשה שפותח וסוגר ידיו וקא עמיץ. [התרומה סימן קנ"ד]. חולה שאין בו סכנה וכן מכאוב שבעין אם אין בו סכנה נותן בו הקילור מערב שבת והאספלנית על המכה אבל בשבת לא ואם לא נתן מערב שבת יתן הקילור בשבת על גב העין דוקא ולא בתוך העין ואם יש עכו"ם אפילו אין בו סכנה אומר לעכו"ם ועושה ואם יש בו סכנה רב יהודה שרי למכחל עינא בשבתא למשחק סמנין ולאייתו אינהו דרך רשות הרבים ומפרש כגון רירא דיצא וכו' וגב היד וגב הרגל ומכה של חלל מקרו שפיר של סכנה ומחללין עליה השבת.
